הפיצוי המגיע לנפגע תאונת דרכים, תלוי בין היתר בשיעור הנכות הרפואית והנכות התפקודית שנגרמו לו בגין התאונה.

הפיצוי מחושב לפי ראשי הנזק. ראשי הנזק העיקריים הינם : הפסד השתכרות, הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות, (לרבות בדיקות, עזרים שיקומיים ותרופות) הוצאות נסיעה וניידות ונזק לא ממוני ("כאב וסבל").

הפיצוי אותו פוסק בית המשפט, הינו ב-99% מהמקרים, פיצוי חד פעמי, דהיינו בית המשפט מחשב מה הם ההפסדים שהיו לנפגע מעת קרות התאונה ועד לתום תוחלת חייו.

הפיצוי בגין הפסד השתכרות, הינו הפגיעה ביכולת ההשתכרות שנגרמה לנפגע בגין התאונה וזאת בהתחשב בגובה שכרו טרם התאונה, בשיעור שכרו לאחר התאונה, במהות הפגיעה שנגרמה לו ובסוג העבודה בה הוא עוסק.

לעיתים נגרמת לנפגע פגיעה בכושר ההשתכרות, גם אם אין לכאורה, ירידה כלשהי בשיעור שכרו  החודשי לאחר התאונה, זאת בין היתר בשל עיכוב קידום ו/או העלאת שכר ו/או הפסד תנאי עבודה אחרים השווים כסף רב וזוהי אחת הסיבות מדוע חייבים להיעזר בעו"ד מקצועי, המתמחה בנזקי גוף על שלל ההיבטים הרפואיים.

הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים : בהתאם לחוק, הן המעביד והן העובד מפרישים כסף לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים, כאשר ההפרשה מחושבת בהתאם לאחוז מסוים ממשכורתו של העובד, כך שאם השתכרותו של העובד נפגעת, נפגעים גם ההפרשות לפנסיה/קרן מנהלים וכיוצא מכך, בעת פרישת העובד לפנסיה, הוא יקבל פנסיה מוקטנת, בהשוואה לפנסיה אותה היה יכול לקבל, באם השתכרותו לא הייתה נפגעת. על פי פסיקת בתי המשפט, העובד זכאי לפיצוי גם בגין הפסדים אלו.

הוצאות רפואיות : הנפגע זכאי להחזר ההוצאות הרפואיות שנגרמו לו בגין התאונה. בהקשר זה יש לזכור, כי על פי החוק, חברת הביטוח הנתבעת חייבת לספק רק טיפול רפואי מהסוג שאיננו מסופק על ידי קופת החולים, בהתאם לחוק הבריאות הממלכתי. כך למשל בהתאם לחוק הבריאות, קופ"ח מספקת טיפול פיזיותרפי ולפיכך הנפגע לא יהיה זכאי למימון טיפול פיזיותרפי פרטי, גם אם הטיפול אותו מציעה קופ"ח הינו נחות בעיניו, בהשוואה לטיפול הפרטי. הנפגע זכאי גם לפיצוי בגין עזרים רפואיים ושיקומיים להם הוא נדרש בגין התאונה, ככל שאלו לא מסופקים על ידי קופת חולים ומשרד הבריאות.

הוצאות בגין עזרת צד שלישי : הנפגע זכאי להחזר בגין ההוצאות שנגרמו לו עבור עזרה סיעודית לה הוא נדרש וכן במידה והנפגע היה נוהג לטפל בצורכי ואחזקת הבית, גם בגין ההוצאות שנגרמו בשל הצורך לשלם לגורמים חיצוניים, עבור הטיפול והעבודות אותם היה הנפגע מבצע בעצמו טרם התאונה. במידה והעזרה מסופקת לנפגע על ידי בני משפחתו, גם הם יהיו זכאים לפיצוי בגין העזרה אותם הם מספקים לנפגע דרך קבע.

הוצאות נסיעה וניידות : הנפגע זכאי להחזר הוצאות הנסיעה, עבור הצורך להגיע לקבלת טיפולים רפואיים בגין פגיעתו. כמו כן, במידה ובגין הפגיעה שנגרמה לו בתאונה, הנפגע מתקשה להתנייד ברגל, הוא זכאי לפיצוי בגין ההוצאה המוגברת שנגרמה לו עבור ההתניידות. דהיינו, אם בגין התאונה הנפגע מתקשה ללכת ולפיכך הוא נוסע במכונית גם למקומות אליהם הוא היה נוהג ללכת ברגל, לפני התאונה, אזי הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין ההוצאה העודפת שנגרמה לו.

בנוסף, אם בגלל הפגיעה שנגרמה לנפגע, הוא נדרש לרכב מיוחד או להתקנת אביזרים מיוחדים ברכב, הוא זכאי למימונם וזאת כלל שהוא לא מקבל זאת ממשרד הבריאות או מהמוסד לביטוח לאומי.

נזק לא ממוני (כאב וסבל) : הנפגע זכאי לפיצוי בגין הכאב והסבל שנגרמו לו בגין התאונה. אולם בניגוד לתאונות אחרות, בהם בדרך כלל בית המשפט פוסק פיצוי משמעותי בראש נזק זה, הרי שאם מדובר בתאונת דרכים, החוק קובע דרך חישוב לפיצוי בגין כאב וסבל, בהתחשב בשיעור הנכות הרפואית של הנפגע ובתקופות אשפוזו בבית חולים, כאשר הפיצוי הינו נמוך באופן יחסי.

מעבר לראשי נזק אלו, ישנם ראשי נזק נוספים אותם ניתן לתבוע, כמובן שכל מקרה ונסיבותיו, כגון פיצוי בגין הצורך להתאמת דירתו לנכותו או עבור עזרה בלימודים או ההוצאות בגין כביסה וייבוש (במידה והנפגע לא שולט על צרכיו) וכיוצא באלו.