בדרך כלל, כל תאונה בה נגרם נזק לעובד במהלך העבודה, תחשב כתאונת עבודה. לכלל זה יש כמה חריגים, למשל אם העובד גרם במתכוון לעבודה, או באם העובד עסק בפעילות שלא קשורה לעבודה בזמן העבודה.
גם תאונה מחוץ למקום העבודה, יכולה להיחשב כתאונת עבודה וזאת במקרה שהשהות מחוץ למקום העבודה הקבוע הייתה לצורך עבודה. כך למשל עובד הנשלח לעבוד מחוץ למפעל אצל גורמים אחרים או אפילו עובד אשר נשלח לקנות חלב לשימוש העובדים ונפגע במכולת, תאונתו תחשב כתאונת עבודה.
אם התאונה נגרמה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, היא תחשב כתאונת עבודה, אם העובד סטה למקום אחר בדרך הלוך או בדרך חזור אז עלול להיווצר קושי. יחד עם זאת, יש בחוק ובפסיקה כמה מקרים בהם גם אם העובד סטה מהדרך הרגילה למקום העבודה, עדיין תאונתו תהא תאונת עבודה, זה בדיוק המקום להיוועץ עם עורך דין המתמחה בביטוח לאומי.
למשל אם עובד בבוקר נסע לגן הילדים להוריד את ילדו או נסע לבית הכנסת להתפלל תפילת שחרית ולאחר מכן בעת שהמשיך לעבודה הוא נפגע, אזי תאונתו כן תחשב כתאונת עבודה – למרות שלא נסע מביתו במישרין לעבודה. כמו כן, יש מקרים בהם הפסיקה קבעה שסטייה קטנה מהדרך, לא תחשב לסטייה ששוללת הכרה בתאונה כתאונה עבודה – כאשר יש לדון בכל מקרה לגופו – ומשכך במקרים כאלו, מומלץ מאד להיוועץ בעו"ד שמתמחה בתחום הביטוח הלאומי.
ישנם מקרים בהם גם פגיעה במהלך השתלמות מקצועית או ימי גיבוש אליהם נשלח העובד, תחשב גם היא כתאונת עבודה, כאשר התנאים להכרה בתאונה כתאונת עבודה במקרים אלו, נמצאים בפסקי הדין השונים ויש צורך לפנות לעו"ד לקבלת הייעוץ המתאים.