לאחר שמקבלים את התעודה הראשונה לנפגע בעבודה, יש למלא טופס תביעה להכרה (ב.ל 211) שהינו טופס שמטרתו להודיע לביטוח הלאומי על התאונה וקבלת פיצוי ראשוני בגין תקופת ההיעדרות מהעבודה.

לטופס התביעה יש לצרף את התעודה הראשונה לנפגע בעבודה, את טופס ב.ל 250 וכן כל אישורים ומסמכים רפואיים אחרים שישנם. בטופס יש מקום לעובד לפרט את נסיבות התאונה וחשוב מאד למלא זאת בדייקנות וכן שהנכתב בטופס, יהיה תואם למה שנכתב בטופס ב.ל 250, כך יהיה תיאור של הנסיבות האמיתיות של האירוע. 

על סמך האמור בטופס, פקיד התביעות בוחר האם לאשר את התאונה. לעיתים כאשר למוסד לביטוח לאומי יש ספק, באשר לאמיתות הדיווח או באשר לנסיבות התאונה, הוא שולח לנפגע ולמעסיק טפסים בהם יש דרישה למידע נוסף ולעיתים אף הוא מזמן את העובד ואת המעסיק לחקירה במשרדי המוסד לביטוח לאומי. במידה וקבלתם דרישה לפרטים נוספים או זימון לחקירה, חשוב מאד שתתייעצו עם עו"ד.

בטופס יש מקום אותו צריך המעסיק למלא, בעיקר בעניין שכרו של העובד בשלושת החודשים שקדמו לתאונה, למשל בטופס מציינים האם העובד חזר לעבודה באופן חלקי או לא חזר בכלל.

בתום התהליך, פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, שולח לנפגע הודעה ובה מפורט האם המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה – או לא. במידה וקיבלתם הודעה מפקיד התביעות על אי הכרה בתאונה, כתאונת עבודה, חשוב מאד שתפנו לעו"ד שכן ניתן תוך זמן קצוב לערער על ההחלטה, לאחר שעובר המועד הקבוע בחוק לא ניתן עוד להגיש.

פקיד התביעות גם מפרט, אילו פגיעות גופניות נגרמו בתאונת העבודה. כך למשל במידה ואדם נפגע בתאונה הן בראש, הן בגב והן ברגל, חשוב לבדוק האם פקיד התביעות הכיר בכל הפגיעות האלו עקב העבודה. במידה והוא לא עשה זאת – או במידה וגיליתם פגיעות נוספות שקשורות לתאונה (לאחר שפקיד התביעות כבר שלח לכם אישור הכרה) ניתן לפנות לפקיד התביעות על מנת שיתקן את ההודעה ויכלול בה את הפגימות הנוספות.

חשוב לזכור כי אם פקיד התביעות דחה את הפגיעה שבה ביקשנו להכיר אז יש סמכות לבית הדין, בעוד שבמקרה שפקיד התביעות הכיר רק בפגיעה מסוימת ולא דחה באופן מפורש פגיעות נוספות אז במקרה שכזה לבית הדין אין סמכות לדון בפגימות הנוספות. הסמכות לדון מסורה לוועדה הרפואית.

במידה ואדם נעדר מעבודה בגלל תאונת עבודה והוא לא מקבל שכר בגין ימי מחלה, הוא זכאי לקבל דמי פגיעה וזאת למשך תקופה מקסימאלית של 90 יום. פקיד התביעות הוא זה  שמאשר האם לשלם דמי פגיעה לנפגע וזאת על סמך התיעוד הרפואי ואישורי המחלה שהנפגע שולח למוסד לביטוח לאומי.

דמי הפגיעה מחושבים לפי 75% מהשכר הממוצע ברוטו של הנפגע, בשלושת החודשים שקדמו לתאונה. לעיתים השכר בשלושת החודשים שקדמו לתאונה, נמוך מסיבה כלשהי מהשכר הרגיל של העובד או שהעובד זכאי לתשלומים נוספים שלמעשה משולמים עבור כל השנה, כמו בונוסים או הבראה. לשלב את פסק הדין בעניין רב החובל

 במקרים כאלו, ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי ולטעון כי מגיע לנפגע פיצוי לפי בסיס שכר גבוה יותר – ורצוי לעשות זאת באמצעות עו"ד. גם לעצמאים לעיתים הביטוח לאומי עורך חישוב שגוי של בסיס שכר ורצוי לפנות לעו"ד להתייעצות.